הרקע לבקשה וטענות המבקשת
1. ביום 11.02.14 ניתן צו הקפאת הליכים כנגד החברה המנהלת את שני בתי החולים "הדסה עין-כרם" ו"הדסה הר-הצופים". הצו ניתן למשך 90 יום לצורך גיבוש תכנית הבראה והסדר נושים לפי סעיפים 350ב(ד)(1) ו-350ד לחוק החברות, התשנ"ט-1999 (להלן: "החוק"). הנסיבות שהובילו לבקשת הצו כמו גם מצבה הכלכלי של החברה פורטו במסגרת ההחלטה האמורה. לשם הפעלת בתי החולים במהלך תקופת ההקפאה ניאותו, הן בעלת השליטה - ארגון נשות הדסה בארצות הברית (להלן: "הארגון") והן ממשלת ישראל, לתת כל אחת מהן, הלוואה לחברה בסך של 50,000,000 ש"ח. עוה"ד ד"ר ליפא מאיר ואשר אקסלרוד מונו לנאמני החברה (להלן: "הנאמנים"), וניתנה להם הסמכות לנהל את החברה יחד עם מנכ"ל החברה ד"ר אביגדור קפלן.
2. במסגרת בקשה זו למתן הוראות פנתה החברה, בהסכמת הנאמנים, בבקשה לפי סעיף 350טז(א) לחוק וסעיף 307(א)(4) לפקודת החברות [נוסח חדש], התשמ"ג-1983 (להלן: "הפקודה") לאשר לחברה לשלם מכספי תרומות ייעודיות שגויסו על ידי הארגון, או שיתקבלו אצלו בעתיד, את כל חובותיה של החברה עד למועד צו הקפאת ההליכים כלפי קבלנים, ספקים ונותני שירותים, שהתקשרו עם החברה בהסכמים בקשר עם מתן שירותים שונים ואספקה לצורך בנייתו של מגדל האשפוז החדש של בית החולים בעין כרם (להלן: "מגדל האשפוז" או "המגדל"). התרומות מהן נתבקש לשלם חובות אלו, אינן קשורות להסכם מימון פעילות החברה בתקופת ההקפאה שאושר כאמור במסגרת מתן צו ההקפאה. כן נתבקש לאשר לחברה לשלם חשבונות שוטפים בתקופת הקפאת הליכים לקבלנים, ספקים ונותני שירותים, לצורך השלמת בנייתו של מגדל האשפוז.
3. בבקשתה ציינה החברה, כי הארגון, שבנוסף להיותו בעל השליטה בחברה הינו התורם העיקרי לחברה, העביר בשנת 2012 תרומות בסך של למעלה מ- 130 מיליון ש"ח למימון בינוי מגדל האשפוז. זאת, לצד התרומות שמעביר הארגון לצורך תפעולה של החברה. מקור הכספים הוא מתרומות שהארגון מגייס ומקרנות הארגון עצמו. גם מדינת ישראל השתתפה בעלות בינוי מגדל האשפוז בסך של כ-223 מיליון ש"ח. עלות בניית המגדל צפויה להסתכם בכ-1.35 מיליארד ש"ח. לפי הטענה בניית המגדל טרם הושלמה והצפי לסיום העבודות הינו עד לסיומה של שנה זו. בניית המגדל מנוהלת באופן נפרד בספרי הנהלת החשבונות של החברה ועל אף שהבנייה משולמת בפועל לספקים ונותני שירותים על ידי החברה, אין לבנייה השפעה על נתוני התזרים שלה, מאחר שכנגד כל תשלום מתקבל מקור חיצוני למימון ההוצאה. כך, שלמעשה, החברה משמשת "צינור" להעברת כספי מימון מהמקורות השונים לקבלני הביצוע. קומות מגדל האשפוז נמצאות בשלבי בנייה שונים, חלקם כבר הושלמו ונמסרו לחברה, חלקם בתהליכי מסירה וחלקם בביצוע.
4. החברה ציינה בבקשתה כי נכון למועד מתן צו הקפאת ההליכים, חוב החברה לספקים, לקבלנים ולנותני שירותים הקשורים לבניית מגדל האשפוז עמד על סך של 14,141,413 ש"ח. בנוסף חייבת החברה סך של 1,510,000 ש"ח לספקי ציוד וסך של 2,330,000 ש"ח לבנק אגוד לטובת החזר ההלוואה לפרויקט בניית המגדל ולהוצאות מימון וריבית. גם במהלך תקופת הקפאת ההליכים החברה נדרשת להסדיר את התשלומים לקבלנים, לספקים ולנותני השירותים השונים. אי העברת כספים אלה לייעודם בתקופת ההקפאה תוביל בהכרח להפסקת הבינוי ובמקביל להפסקת התרומות לטובת השלמת הבינוי. גם הפסקת עבודות הבנייה לתקופת מה, תביא להוצאה כספית ניכרת לשווא, מפני שהקבלנים והספקים ייאלצו להסיט מהפרויקט עובדים ולהוציא ממנו מכשור יקר. בנוסף ציינה החברה, כי חלק מהתורמים חוששים מהעברת הכספים לארגון או לחברה במצבה כיום, מאחר והם אינם בטוחים שתרומותיהן יגיעו לייעודן.
5. בנוסף נתבקש לאשר לחברה להמשיך ולשלם תשלומים שוטפים מתוך אותו מקור מימון חיצוני של תרומות הארגון או מקור ייעודי אחר, אם וככל שיתקבלו תרומות כאמור, לקרן מחקרים רפואיים, פיתוח תשתית ושיפור השירות על ידי הסתדרות מדיצינית הדסה ע"ר מס' 580166337 שהינה עמותה בשליטת החברה (להלן: "קרן מחקרים"), ולאשר לקרן להמשיך ולשלם כספים עבור המשך מימון מחקרים ייעודים בתחום הרפואה, מתוך כספים ייעודים המתקבלים בחברה ומועברים לקרן עבור מחקרים קליניים (מחברות מסחריות) ומענקים תחרותיים (''גרנטים") מגופים שאינם מסחריים, ולרבות מכספי תרומות ייעודיות מארגון נשות הדסה ותורמים נוספים. כמו כן, נתבקש לאשר לחברה להעביר לקרן מחקרים סך של 34,181,727 ש"ח המוחזק על ידי החברה בחשבונות בנקים ייעודיים עובר למועד צו הקפאת ההליכים.
6. בעניין זה טענה החברה כי קרן מחקרים הוקמה לצורך ניהול נפרד של כספי התרומות והכספים המיועדים למחקר מהפעילות השוטפת של בתי החולים, לרבות העסקת עובדיה. במסגרת קרן מחקרים מתבצעים מחקרים קליניים באמצעות כספים המתקבלים לפי הסכמים מול חברות מסחריות לצורך ביצוע מחקר ספציפי. כספים אלו הינם כספים ייעודיים שלא ניתן לבצע בהם פעילות אחרת זולת ביצוע המחקר. במסגרת קרן מחקרים ניתנים גם מענקים תחרותיים ("גרנטים") על ידי גופים שאינם מסחריים אשר מבצעים "מכרז" לטובת ביצוע מחקרים בנושאים רפואיים שונים. כמו כן, החברה מקבלת כ-25-20 מיליון ש"ח תרומות בשנה לצורך ביצוע מחקרים, כשרוב התרומות מגיעות מהארגון. גם תרומות אלו ייעודיות וניתנות, בדרך כלל, לסוג מחקר מסוים ולעיתים אף עבור חוקר מסוים. החברה ציינה כי מאחר ולקרן מחקרים אין בשלב זה פטור ממס לפי סעיף 46 לפקודת מס הכנסה [נוסח חדש], כל תרומה אשר התורם לא דורש פטור ממס כנגדה, העברתה תנוהל באמצעות קרן מחקרים, ואילו יתרת התרומות יתקבלו בחברה לחשבון בנק נפרד וייעודי לכספים המתקבלים בעבור המחקרים. לדברי החברה, החל מסוף שנת 2013 החברה הפקידה בחשבונות בנק ייעודיים כספים שנתקבלו מתרומות ומחברות מסחריות עבור פעילות מחקר, וכיום יש בחשבונות אלו סך כולל של 34,181,727 ש"ח, וסכום זה מבוקש להעביר לקרן מחקרים שתנהל את המחקרים שייהנו מכספים אלו.
7. טענת החברה הייתה כי בתשלומים אלו אין פגיעה בעקרון השוויון בין הנושים היות ואין מדובר על פריעת חובות בידי החברה כי אם על ידי צד שלישי. אדרבה, פירעון חלק מהחובות על ידי צד שלישי רק יועיל לשאר הנושים, שכן מצבת החובות תקטן מבלי שמסת הנכסים של החברה תחסר.
עמדות הצדדים האחרים
8. הארגון הצטרף לבקשה וטען כי במסגרת פעילותו הוא גייס תרומות ייעודיות, הן למטרת בניית מגדל האשפוז והן לקרן מחקרים. התרומות יועדו למטרות אלו בלבד והן אינן בבעלות הארגון ואף לא בבעלות החברה. לדברי הארגון, במידה והבקשה לא תאושר, הארגון ייאלץ להשיב את הכספים בחזרה לתורמים.
9. ועד האחיות וועד עובדי המנהל והמשק בבית החולים הנושים בחברה, לפי טענתה, בסך של כ-675 מיליוני ש"ח התנגדו לתשלום חובות עבר למי מנושי החברה, גם לא באמצעות מה שהחברה כינתה "כספי תרומות ייעודיות" שגויסו על ידי בעל השליטה בחברה או על ידי החברה עצמה. לטענתם, המידע אודות הכספים שנמצאים לטענת החברה בידיה לטובת מגדל האשפוז וקרן מחקרים, לוט בערפל. כך, למשל, לא ברור כיצד מתיישבת טענת החברה עם מה שנכתב על ידה בבקשת ההקפאה כי "... נכון למועד הגשת בקשה זו, מצויה קרן מחקרים בהליך מחיקה'', ולא ברור מדוע לא נעשה שימוש במיליוני השקלים המיועדים לטענת החברה לקרן מחקרים עובר להגשת בקשת ההקפאה. הם גם ציינו כי לקרן מחקרים אין אישור ניהול תקין. לטענתם, מגדל האשפוז, הוא חלק בלתי נפרד מנכסי החברה וכך גם קרן מחקרים הינה עמותה אשר מצויה בשליטתה המלאה של החברה, והחברה בבקשתה זו מבקשת למעשה ל"שחרר" את עצמה ממהות ההליך בו היא מצויה ופתרון המצב באמצעות הסדר נושים, באמצעות יצירת "יתרון" כנגד חלק מהנושים בדרך של הפרדה מלאכותית והחרגת כספים בסך של עשרות מיליוני שקלים ממצבת הנכסים של החברה. לדבריהם, חרף הערכתם לארגון על תרומתו לבית החולים לאורך השנים, לא ניתן לאפשר לו, כמו לכל צד שלישי אחר, לקבוע את סדר העדיפויות בנשיה, גם כאשר מדובר בתרומה למטרה ייעודית. מסקנה זו מתבקשת לטענתם, בייחוד נוכח העובדה כי במקרה זה אין מדובר בצד שלישי או בתורם חיצוני שאינו קשור לחברה המבקש לייעד תרומתו לצורך מטרה מסוימת, אלא מדובר ברצון בעל השליטה "לצבוע" כספים המצויים כבר בתוך החברה, ועל ידי כך למשוך מתוך קופת החברה שבשליטתו עשרות מיליוני שקלים לטובת תשלום לנושים מסוימים על חשבון נושים אחרים.
10. ועד האחיות וועד עובדי המנהל והמשק בבתי החולים הדסה הוסיפו כי יש לדחות את ניסיון החברה "להלך אימים" על בית המשפט באמירה כי אם לא ישולמו חובות העבר לקבלנים והספקים העובדים בבניית מגדל האשפוז, הם ייאלצו להוציא מהפרויקט עובדים ומכשור יקר. בהתאם לדין, וכפי שנקבע בתיקון מספר 19 לחוק, בית המשפט רשאי בהתקיים תנאים מסוימים להורות ל"ספק חיוני" (כהגדרתו בסעיף 350ז(א) לחוק) להמשיך לספק לחברה בהקפאת הליכים את השרות או המצרך החיוניים. סמכות זו נועדה למנוע מספקים של מוצרים החיוניים להצלחת ההבראה, להתנות את המשך ההספקה בתשלום חובות עבר.
11. ההסתדרות הרפואית בישראל (הר"י), ועד מנהלי המחלוקות, וועדי הרופאים בבית החולים התנגדו לתשלום חובות עבר לנושי החברה בגין עבודתם בבניית מגדל האשפוז, שכן לטענתם מדובר בהעדפת נושים אסורה. הם ציינו כי מתוך הבקשה עולה כי כספי התרומות שנועדו לתשלום עבור מגדל האשפוז התקבלו בידי החברה יחד עם יתר הכנסות בית החולים, כולל תרומות אחרות שהתקבלו ואשר נועדו לצרכים אחרים והכנסות ממקורות אחרים, מבלי שנשמרה הפרדה בין המקורות השונים. לא ניתן "לצבוע" מקור כספי מסוים שהתקבל בידי בית החולים ולהוציאו באופן רטרואקטיבי מגדר נכסי החברה ובכך לשלם חובות עבר לנושים מסוימים תוך העדפתם על פני נושים אחרים. הטענה כי החברה אינה נושאת בנטל עלות הבנייה מפני שזה מכוסה במלואו מכספי תרומות ייעודיות, אינה עולה בקנה אחד עם הנתונים שצורפו על ידי החברה לבקשה ממנה עולה כי כבר עתה קיים גרעון תקציבי בבניית מגדל האשפוז. מדרך הטבע במצבים מעין אלו לא ניתן לצפות באופן ודאי את עלותו הכוללת של הפרויקט, ובמקרה של חריגה תקציבית, השכיחה בפרוייקטים מעין אלו, ייפול הגרעון התקציבי לפתחה של החברה. הם הטעימו כי בעבר כבר עשתה החברה שימוש בכספים ייעודיים אשר הופקדו לקרנות הרופאים באופן ספציפי לשם הפעלתו השוטפת של בית החולים בניגוד לדין, ובנסיבות אלו קיים חשש ממשי שגם עתה יתערבבו כספים ויעשה בהם שימוש שלא על פי ייעודם המקורי, והגרעון הצפוי כבר היום בפרויקט ייפול על צווארה של החברה. הניסיון "לצבוע" את המקורות הכספיים שהתקבלו לצורך הקמת מגדל האשפוז כמקורות כספיים נפרדים שאינם חלק מנכסי בית החולים אינו עומד גם עם הנתונים שצורפו על ידי החברה לבקשת ההקפאה. עוד נטען כי ניתן להניח שייעוד התרומות נקבע במידה רבה על פי האופן בו הן מבוקשות על ידי הגוף התורם או המתרים, במקרה זה הארגון, ומבחינה זו, ספק אם הדבר ראוי שבשעה שבית החולים מצוי בקשיים כספיים, יגויסו תרומות למטרות אחרות, שאינן לצורך הצלתו והבראתו של בית החולים, באופן שיש חשש שהדבר יפגע בסיכויי הבראת בית החולים וגיבוש הסדר הנושים, מאחר וברי כי יכולת התמיכה אינה בלתי מוגבלת. גם וועדי הרופאים ציינו כי הארגון אינו מממן חיצוני כי אם בעל השליטה בחברה, וגם הם ציינו כי ככל שקיים חשש להפסקת הבנייה על ידי הקבלנים והספקים בשל חובות העבר, בידי הנאמנים הסמכות לפנות לבית המשפט בבקשה שיפעיל את סמכותו לפי סעיפים 350ז ו-350ח לחוק העוסקים באספקת מצרך או שירות חיוני והמשך קיומם של חוזים קיימים. עם זאת, הם ציינו כי באשר לתרומות עתידיות שיגיעו ממקורות חיצוניים, אזי בכפוף לפיקוח מתאים, ניתן יהיה לעשות בהן שימוש לשם המשך השקעה במגדל האשפוז. לדבריהם, מאחר ובהתאם לתוכנית ההפעלה בתקופת ההקפאה, אחד ממקורות המימון של הקפאת ההליכים הינו הרופאים עצמם ויתר העובדים אשר הסכימו לפנים משורת הדין לקיצוץ משמעותי בשכרם בתקופת הקפאת ההליכים לשם מימון הפעלת בית החולים בתקופת ההקפאה, יש להבטיח כי המשך בניית מגדל האשפוז בתקופת הקפאת ההליכים תיעשה ללא גרעון אך ורק ממקורות נוספים שאינם חלק מתקציבו השוטף של בית החולים בתקופת ההקפאה. לטענתם, הבקשה אך מאששת את סברתם, אותה העלו במסגרת התנגדותם לבקשת ההקפאה, כי החברה מבקשת להחריג נושים מהקפאת ההליכים של בית החולים ולהותיר את העובדים ומספר מועט של ספקים אחרים, כגורם היחיד כמעט כלפיו מוחלת הקפאת ההליכים, ולמעשה מדובר בהליך שכל מטרתו הינו "כיפוף" ידיהם של העובדים.
12. עם זאת, בכל הנוגע להעברת הכספים לקרן מחקרים טענו הר"י וועדי הרופאים כי מדובר בעניין השונה מהותית מהבקשה להעברת כספים לקבלנים ולספקים בגין עבודתם במגדל האשפוז. לדבריהם, בכל הנוגע לכספים שיועדו לקרן מחקרים, אין כל מניעה להעבירם לקרן, שכן מדובר בתרומות ייעודיות מובהקות, שאינן מבעלי שליטה, והמחקרים אינם מתקיימים בפועל מבלי שקיימים להם מקורות מימון ייעודיים. גם אין חשש כי קרן מחקרים תיפול לפתח התקציב השוטף של החברה בתקופת הקפאת ההליכים, שכן כבר כיום קיים סכום ייעודי של כ-34 מיליון ש"ח אשר ממילא לא ניתן לעשות בו שימוש אחר מלבד העברתו לקרן מחקרים.
13. הכנ"ר בתגובתו לבקשה טען כי לאור העובדה שביצוע התשלומים המבוקש ייעשה אך ורק מתוך כספי תרומות "ייעודיים" אשר הוקצו על ידי תורמים לטובת המטרות המבוקשות אשר הוגדרו מראש, לא ניתן לעשות בהם כל שימוש אחר ומשכך ממילא אין הוא מהווה העדפת נושים אסורה. כפי שעולה מהבקשה, לחברה חוב לבנק אגוד בגין הלוואה שנלקחה לצורך ביצוע פרויקט בניית מגדל האשפוז, כשלטובת החזר הלוואה זו ניתן מימון על ידי הארגון בסך ממוצע של כ- 1.5 מיליון ש"ח לחודש. בנסיבות אלו, במידה ולא תימשך בנייתו של מגדל האשפוז יסכל הדבר את המשך קבלת התרומות לטובת הבניה, והתוצאה תהיה שהחברה לא תוכל לפרוע את ההלוואה שנלקחה על ידה ובנק אגוד יפעל למימוש הבטוחות שניתנו לו כנגד מתן ההלוואה, דבר שיפגע בהליך הבראת החברה.
14. תגובה נוספת הגישה "סולל בונה, אלקטרה, פרויקט הדסה - שותפות רשומה" (להלן: "השותפות") שהינה לטענתה, נושה מובטחת בפרויקט מגדל האשפוז והבונה אותו בפועל. גם היא טענה כי לא ניתן לעשות שימוש בכספי התרומות אלא למטרה לשמה גויסו, היינו בניית מגדל האשפוז, שכן מדובר בכספי תרומות ייעודיות. לטענתה, אין מדובר בכספים הנמצאים בקופת החברה, כי אם בכספים שנמצאים ומוחזקים בידי צד שלישי. השותפות הצהירה כי אינה מוכנה להמשיך בבניית מגדל האשפוז כל עוד לא יוסדר החוב כלפיה וכפועל יוצא מכך תופסק העבודה במגדל האשפוז וכתוצאה מכך יפגעו הרופאים, העובדים והחולים. במקרה שכזה, בכוונתה להפעיל את זכות העיכבון המוקנת לה, הן על פי ההסכם עם החברה מיום 7.12.08 והן לפי הדין, מכוח סעיף 5 לחוק חוזה קבלנות, התשל"ד-1974 וסעיף 19 לחוק החוזים (תרופות בשל הפרת חוזה), התשל"א-1970. השותפות ציינה כי החזקה בנכס נשוא העיכבון הוא בידה, היינו העבודות האחרונות שביצעה במגדל האשפוז, שכן אלו טרם נמסרו לחברה והיא מקיימת שמירה על עבודות אלו מכספה.
דיון והכרעה
15. אין מחלוקת כי כיבוד השוויון בין נושים מאותה דרגה הם עקרונות יסוד בדיני חדלות פירעון, ובהליך קולקטיבי ביחס לנכסיה של חברה חדלת פירעון, לא ניתן להעדיף נושה אחד על פני נושה אחר. כך הוא הדין בהליכי פירוק של חברה, ולפי הוראת סעיף 350טז לחוק כך הוא הדין במסגרת הליכי הקפאה והבראה. משכך, ככלל אין מקום לשלם בגין חובות עבר לנושה ספציפי ולהעדיפו על פני נושים אחרים. האפשרות לחרוג מכלל זה ומסדרי העדיפויות הרגילים שבין הנושים השונים היא רק בדרך של הסדר נושים (ראו למשל, ע"א 3225/99
שיכון עובדים בע"מ נ' טש"ת חברה קבלנית לבניין בע"מ, פ"ד נג(5) 97,123 (1999)). גם במקרה שכזה, כפוף ההסדר לאישור בית המשפט, אשר לא יינתן, בין היתר, מקום בו הוכח כי ההסדר פוגע באופן מובהק בעקרון השוויון ומעדיף נושים מסוג מסוים על פני נושים מאותו סוג (פר"ק (ת"א) 12330-04-12
דלק נדל"ן בע"מ נ' רזניק פז נבו נאמנויות בע"מ (פורסם בנבו, 27.09.12)). השאלה במקרה זה היא אפוא, האם יש מקום להעדיף את נושי החברה הנושים בה בשל ביצוע עבודות לבניית מגדל האשפוז או העברת כספים לקרן מחקרים, בשל הטענה כי מדובר בכספים ייעודים שניתנו אך למטרה זו. התשובה לשאלות אלו, שלילית.
16. ככלל, "צביעת" כספים, היינו ייעודם של כספים למטרה ספציפית, אינה זרה להליך חדלות פירעון. עצם העובדה שהדין מכיר בעדיפות בסדר הנשייה של נושים כבעלי שיעבוד מהווה כשלעצמה הכרה בייחוד כספים ונכסים לטובת נושים מסוימים. הדין מכיר גם בעדיפותם של בעלי תניית שימור בעלות שמשמעותה לפי סעיף 350א לחוק "הוראה בחוזה למכירת נכס לחברה שלפיה הבעלות בנכס הנמכר תישאר בידי המוכר עד לאחר תשלום התמורה בעדו". הדין גם מכיר בעדיפותם של בעלי שיעבוד לפי סעיף 350ג לחוק המתייחס לעדיפותם של נושים מובטחים ונושים בעלי שיעבוד צף, והדין מכיר בעדיפותם של בעלי המחאות חוב משועבדות. הדין גם מכיר בדין קדימה לאדם שהלווה לחברה כספים לשם תשלום משכורת או שכר לעובד החברה לפי סעיף 354(ב) לפקודה. ברם, לא זו בלבד שבמקרה זה איש מהצדדים לא טען לקיומו של אחד מבין המצבים האמורים, אלא שגם אם היה טוען לכך, היה עליו להוכיח עמידה בתנאים של מי מההסדרים שפורטו. למשל, לו היה נטען לקיומה של תניית שימור בעלות (הסדר אשר ספק אם אפשר להחילו על כספים, למרות שנטען בבקשה, ולו ברמז, שקיים דמיון בין הסדר זה לבין הנטען על ידי החברה במקרה זה), היה צריך להוכיח עמידה בתנאים הנדרשים להוכחת קיומו של התנאי (וראו לעניין זה ע"א 46/11
ויטה פרי גליל (החדשה) בע"מ נ' עו"ד חנית נוב, כונסת נכסים (פורסם בנבו, 13.11.13)).